תנ"ך על הפרק - שמות מ - טור הארוך

תנ"ך על הפרק

שמות מ

90 / 929
היום

הפרק

הקמת המשכן, האש והענן על המשכן

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃בְּיוֹם־הַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ תָּקִ֕ים אֶת־מִשְׁכַּ֖ן אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃וְשַׂמְתָּ֣ שָׁ֔ם אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְסַכֹּתָ֥ עַל־הָאָרֹ֖ן אֶת־הַפָּרֹֽכֶת׃וְהֵבֵאתָ֙ אֶת־הַשֻּׁלְחָ֔ן וְעָרַכְתָּ֖ אֶת־עֶרְכּ֑וֹ וְהֵבֵאתָ֙ אֶת־הַמְּנֹרָ֔ה וְהַעֲלֵיתָ֖ אֶת־נֵרֹתֶֽיהָ׃וְנָתַתָּ֞ה אֶת־מִזְבַּ֤ח הַזָּהָב֙ לִקְטֹ֔רֶת לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת וְשַׂמְתָּ֛ אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן׃וְנָ֣תַתָּ֔ה אֵ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה לִפְנֵ֕י פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֥ן אֹֽהֶל־מוֹעֵֽד׃וְנָֽתַתָּ֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖ם מָֽיִם׃וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הֶחָצֵ֖ר סָבִ֑יב וְנָ֣תַתָּ֔ אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶחָצֵֽר׃וְלָקַחְתָּ֙ אֶת־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֛וֹ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֖יו וְהָ֥יָה קֹֽדֶשׁ׃וּמָשַׁחְתָּ֛ אֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְקִדַּשְׁתָּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהָיָ֥ה הַמִּזְבֵּ֖חַ קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִֽׁים׃וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֖ אֹתֽוֹ׃וְהִקְרַבְתָּ֤ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְרָחַצְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם׃וְהִלְבַּשְׁתָּ֙ אֶֽת־אַהֲרֹ֔ן אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַקֹּ֑דֶשׁ וּמָשַׁחְתָּ֥ אֹת֛וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֖וֹ וְכִהֵ֥ן לִֽי׃וְאֶת־בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם כֻּתֳּנֹֽת׃וּמָשַׁחְתָּ֣ אֹתָ֗ם כַּאֲשֶׁ֤ר מָשַׁ֙חְתָּ֙ אֶת־אֲבִיהֶ֔ם וְכִהֲנ֖וּ לִ֑י וְ֠הָיְתָה לִהְיֹ֨ת לָהֶ֧ם מָשְׁחָתָ֛ם לִכְהֻנַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃וַיַּ֖עַשׂ מֹשֶׁ֑ה כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹת֖וֹ כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃וַיְהִ֞י בַּחֹ֧דֶשׁ הָרִאשׁ֛וֹן בַּשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הוּקַ֖ם הַמִּשְׁכָּֽן׃וַיָּ֨קֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּתֵּן֙ אֶת־אֲדָנָ֔יו וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־קְרָשָׁ֔יו וַיִּתֵּ֖ן אֶת־בְּרִיחָ֑יו וַיָּ֖קֶם אֶת־עַמּוּדָֽיו׃וַיִּפְרֹ֤שׂ אֶת־הָאֹ֙הֶל֙ עַל־הַמִּשְׁכָּ֔ן וַיָּ֜שֶׂם אֶת־מִכְסֵ֥ה הָאֹ֛הֶל עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וַיִּקַּ֞ח וַיִּתֵּ֤ן אֶת־הָעֵדֻת֙ אֶל־הָ֣אָרֹ֔ן וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַבַּדִּ֖ים עַל־הָאָרֹ֑ן וַיִּתֵּ֧ן אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָאָרֹ֖ן מִלְמָֽעְלָה׃וַיָּבֵ֣א אֶת־הָאָרֹן֮ אֶל־הַמִּשְׁכָּן֒ וַיָּ֗שֶׂם אֵ֚ת פָּרֹ֣כֶת הַמָּסָ֔ךְ וַיָּ֕סֶךְ עַ֖ל אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וַיִּתֵּ֤ן אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן צָפֹ֑נָה מִח֖וּץ לַפָּרֹֽכֶת׃וַיַּעֲרֹ֥ךְ עָלָ֛יו עֵ֥רֶךְ לֶ֖חֶם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וַיָּ֤שֶׂם אֶת־הַמְּנֹרָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד נֹ֖כַח הַשֻּׁלְחָ֑ן עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן נֶֽגְבָּה׃וַיַּ֥עַל הַנֵּרֹ֖ת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וַיָּ֛שֶׂם אֶת־מִזְבַּ֥ח הַזָּהָ֖ב בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לִפְנֵ֖י הַפָּרֹֽכֶת׃וַיַּקְטֵ֥ר עָלָ֖יו קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וַיָּ֛שֶׂם אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן׃וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה שָׂ֕ם פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֣ן אֹֽהֶל־מוֹעֵ֑ד וַיַּ֣עַל עָלָ֗יו אֶת־הָעֹלָה֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּתֵּ֥ן שָׁ֛מָּה מַ֖יִם לְרָחְצָֽה׃וְרָחֲצ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם׃בְּבֹאָ֞ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וּבְקָרְבָתָ֛ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֖חַ יִרְחָ֑צוּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־הַמְּלָאכָֽה׃וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְהוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם׃וְאִם־לֹ֥א יֵעָלֶ֖ה הֶעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־י֖וֹם הֵעָלֹתֽוֹ׃כִּי֩ עֲנַ֨ן יְהוָ֤ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כָל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־מַסְעֵיהֶֽם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן וגו'. כי עתה תקימנו אתה ומכאן ואילך בנסוע המחנות יורידו אותו הלוים ויקימו אותו. ופי' תקים תגמור הקמתו כי כל ז' ימי המלואים היה מעמידו בבקר ועומד כל היום וכל הלילה ובעלות השחר היה משה מפרקו וחוזר ומעמידו מיד ובאחד לחדש שהוא ח' למלואים הקימו ואז כסהו הענן כדכתיב ויכל משה את כל המלאכה ויכס הענן אלמא דקודם לכן לא כסהו הענן ומ"מ ביום הראשון של מלואים נדבר למשה משם כל הפרשיות הנאמרות מתחלת ספר ויקרא עד ויהי ביום השמיני אבל לא היה הענן מכסה אותו והיו סבורים שהיה הדבור למשה שם מן השמים כאשר היה לו בארץ מצרים. אבל במדרש חזית יש ויהי ביום השמיני היה ראוי להיות תחלת הספר אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה ר"ל ויקרא אל משה מאהל מועד היה אחר וירא כבוד ד' אל כל העדה ותצא אש ותאכל על המזבח והיה הדבור לאהרן יין ושכר אל תשת ממחרת כי לא יתכן שנדבר לאהרן מאהל מועד קודם למשה: תקים את משכן אהל מועד. כתב הרמב"ן לא פי' לו בצוואה זו סדר ההקמה כמו שמפורש במעשה ויתן את אדניו וגו' מפני שכבר הראה אותו ההקמה בהר במראית העין וכן קצר כאן שאמר ושמת את ארון העדות ולא הזכיר ואל הארון תתן את העדות כי ממה שאמר לו ארון העדות ידע זה שאינו נקרא ארון העדות אלא על שם הלוחות שבו וכבר פי' לו בצוואה ואל הארון תתן וגו' ולא הוצרך כאן אלא לצוותו על ההקדמה כי תשומת הארון עם הלוחות יקדים לכל הכלים וכן קצר בענין השלחן והמנורה ולא פי' באיזה צד במשכן ישים אותם שכבר פירש לו וקצר בענין לבישת אהרן ובניו שאמר והלבשת את אהרן ואת בניו בגדי הקודש ובבניו אמר והלבשתם כתנות כי כבר ציוה אותו בפרט סדר לבישתם ולא בא עכשיו אלא לסדר לו שעת לבישתם שתהי' אחר הקמת המשכן כולו והזכי' בבניו כתונת שבהם יתחיל הלבישה: והיה המזבח קודש קדשים. אע"פ שהיה עומד בחצר קורא אותו קודש קדשים בעבור שמקריבין בו גם קדשי קדשי' ואמר במשכן והיה קודש כי לא נקרא ממנו קודש קדשים אלא מקום הארון כדכתיב והבדילה הפרכת וגו' ובין קודש הקדשים. אי נמי קורא למזבח קודש קדשים בעבור שמקדש אחרים כדתיב כל הנוגע בו יקדש: ויקם משה את המשכן. כתב הרמב"ן הנה מסדר בזה העשייה סדר כל ההקמה ואינו מזכיר משיחת המשכן וכליו ולא משיחת אהרן ובניו וקרבנות המלואים אע"פ שהם מוזכרים בצוואה והטעם לפי שזו הפרש' מספרת מה שעשה בהקימו אותו מן היום הראשון שהתחיל בו שהוא כ"ג באדר שהיה מקימו בכל יום ואז לא היה מושח אותן עד שסיים כל ההקמה ביום ח' ונצטווה בהם פעם שנית קח את אהרן כמו שמפורש בפרשת צו. וא"כ מה שכתב כאן ויערך עליו ערך לחם ויעל את הנרות פי' שעשה כן בזמנם אחר המשיחה כי לא נתקדשו לעבודה אלא במשיחה וכן מה שאמר בצוואה והבאת את השלחן וערכת את ערכו פי' שיערוך אותו אחר המשיחה. ואיני מבין דכל ז' ימי המילואים היה מושח לאהרן ולבניו וגם המשכן וכל כליו שהרי היה מקריב בו קרבנות וזה אי איפשר בלא משיחה: ויקח ויתן את העדות אל הארון. פי' שלקח הלוחות מארון עץ שהיה באהל משה והביא אותם אל המשכן: ויקטר עליו קטורת סמים. פירש"י אהרן. וכתב הרמב"ן שהוא טעות סופר דעל משה קאי שהוא הקטיר כל ח' ימי המילואים וכן ויעל עליו העולה והמנחה משה הוא המעלה שכך נצטווה וזה אשר תעש' על המזבח שיתחי' הוא לעשות כן כל ימי המלואים כי הצוואות שם כולם על עבודת משה ואמר אחרי כן עולת תמיד לדורותיכם שיעשו כן הכהנים לדורות ואע"פ שלא נאמר בצוואה והקטיר עליו קטורת סמים הבין זה משאר עבודות שהרי צוה אותו בכאן שיסדר הלחם ויעל הנרות אי נמי הוא בכלל ונתת המזבח לקטורת שתקטירנו עליו מיד. ומה שאמר בצוואה ונתת אותו לפני הפרוכת והקטיר עליו אהרן קטורת סמים להורות על עניינו מיום שהתחיל אהרן בכהונתו תדע לך דכתיב ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה וזה לא היה אלא משמיני ואילך שהרי בכאן צוה למשה בפיו' והעלית את נרותיה: ולא יכול משה לבא אל אהל מועד. וכתוב אחר אומר ובבא משה אל אוהל מועד וכו' וכתב הרמב"ן לפי הפשט בעבור שאומר וידבר ד' אל משה מאהל מועד לא נכנס במשכן אלא קרא אותו מאוהל מועד ועמד פתח האהל. אי נמי פי' ולא יכול משה לבא שלא בא בלא רשות אלא יקראנו ויבא תוך הענן כאשר עשה בסיני: נשלם ספר ואלה שמות

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך